בוא קלף אותי
באהבה
ממה שהתלפף סביבי
והתעבה.
ממה שהתאבן בי
ממה שהתנוון,
ממה שהסתבך לבלי התר.
בוא -
אני כל כך צריכה
פותר.
צריכה את המילים שלך
את השפה שרק איתך
את השמות הפרטיים
שלא כתובים במילונים,
לפה בשקע המרפק.
לצווארך שמתרפק,
ללהטך שמתאפק
למעני.
לקול דודי דופק
על מפתני.
את הדקדוק של הבדיוק
אני צריכה,
את השמחה
כששתי שתיקות
רוקמות
שיחה.
ואת האומץ לצלילה
כדי למצוא את המילה -
את שמי,
על קרקעית
עינך.
אז בוא, קלף אותי
באהבה
ממה שהתלפף סביבי
והתעבה,
ממה שהתאבן בי
ממה שהתנוון,
שהסתבך לבלי התר.
בוא -
אני כל כך צריכה
חבר.
| |
